יום רביעי, 10 במרץ 2010

צלמת הבית של "קום איל פו" שבוע מספר 2

טוב. אז מה היה לנו בשבוע שעבר?

זה התחיל בצילומי מוצר (בגדים) מהקולקציה החדשה של "קום איל פו".
השעות - 13:00-20:00
הכמות - 53 פריטים
המקום - מתחם "בית בנמל"

צילום בגדים - איך מתחילים?

אז התחלתי בצילומי מכנסיים.

כל מי שאוהב לעשות כושר מוזמן לנסות את התרגיל הזה לפחות פעם אחת. אני פורשת רקע לבן שהבאתי אתי בדרך מהמשרדים של "קום

איל פו", מוציאה את התאורה מהמחסן, (את

המצלמה, החצובה והעדשות הבאתי אתי כמובן), מכוונת תאורה (אור אחד ראשי

מלפנים ועוד אור אחורי כדי להדגיש את הטקסטורה של הבגד), מודדת אור, מכוונת את ההגדרות של

המצלמה,מביאה סולם ו- מתחילה.

אני לוקחת בגד מהחנות, מורידה את הזמזם של האזעקה, מסדרת את הבגד על הרקע, מותחת ומיישרת עד כמה שניתן,

עולה על הסולם, מסתכלת, רואה עוד כמה קמטים שעושים לי פרצוף, יורדת, מיישרת, עולה, מצלמת, וחוזר חלילה. תרגיל מומלץ לעבודת ישבן וארבע ראשי...

החלק הזה

הוא יחסית מהיר למרות שלפעמים אני עולה על הסולם ויורדת לתקן גם 3-4 פעמים. אמנם זהו צילום מוצר טכני לכל דבר, אבל עדיין חשוב שהפריים יהיה אסתטי ושהבגד ייראה אטרקטיבי. צריך לייצר צילום שמוכר את הבגד.סיימתי -

22 זוגות מכנסיים והיד עוד נטויה.

יש ל"קום איל פו" עיצובים מאוד מיוחדים, כך שחייבים לראות כיצד הבגד מונח על הגוף, אחרת לא ברור איך ללבוש אותו.

אז הבאתי בובה.

יש סריגים משגעים בסדרה עם שמות טעימים כמו: בראוניז, טופי, פנקייק, טריקולד, קצפת ועוד מעוררי תאבון כאלה ואחרים.אבל! כדי להבין את המנח שלהם על הגוף ללא הדרכה - חובה להיות בעל ציון פסיכומטרי של 700 ומעלה.למזלי, כמו שכבר סיפרתי, יש לי חוש עיצובי וחיבה לאופנה (אחרי הכל אני אישה), כך שבסופו של דבר עברתי את המבחן...

צילום מוצר - בגדים על בובה

כמובן שצילום מוצר מהסוג הזה לוקח יותר זמן מצילומי המכנסיים. יש הרבה יותר פרטים שצריך לשים לב אליהם כשמצלמים על בובה. אני משתמשת בסיכות כדי שהבגד ישב בצורה המחמיאה ביותר, מקפידה על קו המותן, הסימטריה ועל מפתח הצוואר, על תנוחת השרוול ושאר ירקות...יש משהו בהתעסקות הזאת שאני מאוד אוהבת, אבל כמו שאמרנו: הכל צריך להתבצע מאוד ביעילות, כך שאני לא מחפפת אך גם לא מרשה לעצמי להאט.

זהו. עברנו את החלק הקשה. עוד כמה חולצות וז'קטים שאני מצלמת מהסולם, ויאללה לסטודיו לגבות חומרים...אני אף פעם לא מסיימת יום צילום לפני שהעברתי את החומרים למחשב. זה חשוב מאוד כי גם הזמן שלי וגם הזמן של הלקוח יקרים ולא כדאי לקחת סיכונים מיותרים.

במשך השבוע אני עושה בסטודיו את הצריבות בפוטושופ. בין טלפון לאי מייל להצעת מחיר לעוד צילום אני מצליחה לסיים את כל החומרים, ושולחת ללירית הדוברת של "קום איל פו" כל יום כ 15-20 קבצים.

מזל שיש בצד השני אנשים טובים.כל הנציגות של "קום איל פו" שיצא לי בינתיים לעבוד מולן הן נשים איכותיות ונעימות שמבינות עניין, דבר שמכניס המון אופטימיות לעולם האופנה ומרכך את העבודה הקשה.

והכי חשוב! תודה ללאון, בעלי, שהראה לי איך למתוח את השרירים התפוסים...