הי כולם!
פתאום בער בי להציץ בבלוג שלי... ופתאום בא לי גם לכתוב!
זה כל כך שונה להסתכל אחורנית על דברים שעשיתי, כל כך מפתיע!
מזכיר לי כמה טוב אני עושה את הדברים וכמה אני מחוייבת אליהם...
לפעמים טוב להתרחק ממשהו כדי לחזור אליו ובגדול. אז זה הסיפתח!
אגב - אותו דבר בדיוק קרה לי כשחזרתי מחופשת הלידה שלי. (אריה החליף אותי כבר שמעתם את שמו יחד עם אורטל הנהדרת) פתאום נפלו לי המון תובנות חדשות גם לגבי ניהול העסק וגם לגבי האיכויות שלנו. ומפה הדרך למעלה יותר ברורה.
מסתבר שגם אני משתבחת עם הזמן....
.jpg)
אז מה יש לספר?
למרות שאני כותבת בבלוג כצלמת של "קום איל פו" ובד"כ אני לא כותבת על החיים האישיים שלי, אני חייבת לספר לכם בכל זאת שב 16.06.11 נולדה לי בתי ליה, שאני אוהבת ברמה שאין לתאר וששינתה את כל תפיסת עולמי וקיומי ללא הכר. ( כמובן שבין ציר לציר היו טלפונים לאריה עם הוראות הלוך וחזור כי בדיוק קיבלנו מ"קום איל פו" בגדים לצילום...)
הדבר החשוב ביותר שהבנתי זה שלהיות אמא (דבר שאני מוקירה ונהנית ממנו בכל רגע נתון)
לא רק שלא מפריע, אלא מחייב אותי להגשים את השאיפות של עצמי. אם טוב לי טוב לה.
אם אתן דוגמא גם היא תאמין בעצמה ותתפתח. אני מאמינה בזה בכל לבי.
ליה עוד מעט בת שנה. חופשת לידה בתור עצמאית זה לא דבר מובן מאליו.נכון שלא צילמתי,
אבל עדיין היה לי עסק שלם לנהל. בכל זאת איכות צילום המוצרים באחריותי!
במיוחד כשמדובר על לקוח כמו "קום איל פו". הבגדים מאוד מיוחדים ושונים. צריך להבין את השפה של הבגד, את העיצובים האסימטריים לעיתים, את המנחים השונים, זה לא מובן מאליו. גם עכשיו, אחרי שלוש שנים שאני עובדת איתן יש לעיתים בגד שאני מתקשרת להתייעץ או מודדת כדי להבין איך הוא אמור לשבת על הגוף .
בכל מקרה זה היה נחמד. גם הייתי אמא במשרה מלאה, וגם עדיין הייתי בעניינים. לא השתעממתי...
אחרי חצי שנה חזרתי - ובגדול!
עכשיו אנחנו כבר שלושה צלמים, אף כי עבור "קום איל פו" אני משתדלת לצלם בעצמי פשוט כי אני נהנית! ואגב - גם "קום איל פו" גדלו. מאז שנפתח מתחם "בית בנמל" המחודש, יש המון סחורה והמון אמנות - למי שעדיין לא ביקר/ה מומלץ!!!
"אז מה???" אתם שואלים.
"מה זה, יומן?" "את משתפת, אבל איפה תמונות?" "תראי משהו!"
בסדר. אני רוצה להראות לכם מקבץ תמונות שלא קשורות אחת לשנייה או לפרוייקט ספיציפי,
אלא פשוט כמה פנינים צילומיות מהדברים שנמצאים במתחם "בית בנמל" ושאני אישית מאוד אוהבת... (התכשיטים היפים מעשה ידיה של הצורפת הנדירה אור הלברכט)
היה לי קשה אבל החלטתי לשתף 10 תמונות. לא יותר. נשאיר לפעם הבאה.
פתאום בער בי להציץ בבלוג שלי... ופתאום בא לי גם לכתוב!
זה כל כך שונה להסתכל אחורנית על דברים שעשיתי, כל כך מפתיע!
מזכיר לי כמה טוב אני עושה את הדברים וכמה אני מחוייבת אליהם...
לפעמים טוב להתרחק ממשהו כדי לחזור אליו ובגדול. אז זה הסיפתח!
אגב - אותו דבר בדיוק קרה לי כשחזרתי מחופשת הלידה שלי. (אריה החליף אותי כבר שמעתם את שמו יחד עם אורטל הנהדרת) פתאום נפלו לי המון תובנות חדשות גם לגבי ניהול העסק וגם לגבי האיכויות שלנו. ומפה הדרך למעלה יותר ברורה.
מסתבר שגם אני משתבחת עם הזמן....
.jpg)
אז מה יש לספר?
למרות שאני כותבת בבלוג כצלמת של "קום איל פו" ובד"כ אני לא כותבת על החיים האישיים שלי, אני חייבת לספר לכם בכל זאת שב 16.06.11 נולדה לי בתי ליה, שאני אוהבת ברמה שאין לתאר וששינתה את כל תפיסת עולמי וקיומי ללא הכר. ( כמובן שבין ציר לציר היו טלפונים לאריה עם הוראות הלוך וחזור כי בדיוק קיבלנו מ"קום איל פו" בגדים לצילום...)
הדבר החשוב ביותר שהבנתי זה שלהיות אמא (דבר שאני מוקירה ונהנית ממנו בכל רגע נתון)
לא רק שלא מפריע, אלא מחייב אותי להגשים את השאיפות של עצמי. אם טוב לי טוב לה.
אם אתן דוגמא גם היא תאמין בעצמה ותתפתח. אני מאמינה בזה בכל לבי.
ליה עוד מעט בת שנה. חופשת לידה בתור עצמאית זה לא דבר מובן מאליו.נכון שלא צילמתי,
אבל עדיין היה לי עסק שלם לנהל. בכל זאת איכות צילום המוצרים באחריותי!
במיוחד כשמדובר על לקוח כמו "קום איל פו". הבגדים מאוד מיוחדים ושונים. צריך להבין את השפה של הבגד, את העיצובים האסימטריים לעיתים, את המנחים השונים, זה לא מובן מאליו. גם עכשיו, אחרי שלוש שנים שאני עובדת איתן יש לעיתים בגד שאני מתקשרת להתייעץ או מודדת כדי להבין איך הוא אמור לשבת על הגוף .
בכל מקרה זה היה נחמד. גם הייתי אמא במשרה מלאה, וגם עדיין הייתי בעניינים. לא השתעממתי...
אחרי חצי שנה חזרתי - ובגדול!
עכשיו אנחנו כבר שלושה צלמים, אף כי עבור "קום איל פו" אני משתדלת לצלם בעצמי פשוט כי אני נהנית! ואגב - גם "קום איל פו" גדלו. מאז שנפתח מתחם "בית בנמל" המחודש, יש המון סחורה והמון אמנות - למי שעדיין לא ביקר/ה מומלץ!!!
"אז מה???" אתם שואלים.
"מה זה, יומן?" "את משתפת, אבל איפה תמונות?" "תראי משהו!"
בסדר. אני רוצה להראות לכם מקבץ תמונות שלא קשורות אחת לשנייה או לפרוייקט ספיציפי,
אלא פשוט כמה פנינים צילומיות מהדברים שנמצאים במתחם "בית בנמל" ושאני אישית מאוד אוהבת... (התכשיטים היפים מעשה ידיה של הצורפת הנדירה אור הלברכט)
היה לי קשה אבל החלטתי לשתף 10 תמונות. לא יותר. נשאיר לפעם הבאה.

התגעגעתי!
נשתמע... ענת.






.jpg)

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה